גילוי נאות — אני דחיין

גילוי נאות — אני דחיין.

שנים שאנחנו ביחד, הדחיינות ואני. אבל מזה זמן הצלחתי להפוך את היחסים: במקום שהיא תנהל אותי — אני מנהל אותה. זה לא קרה לילה אחד, אבל זה קרה.

מה זו בכלל דחיינות?

הזמן שחולף בין הרגע שהתכוונת לעשות משהו לבין הרגע שאתה עושה אותו בפועל. היא נפוצה מאוד — אם אתה מזדהה, אתה בחברה טובה.

למה זה קורה?

לא מדובר בעצלות. לרוב מדובר במשימות שמרגישות קשות רגשית — מלחיצות, משעממות, או כאלה שאנחנו חוששים להיכשל בהן. הפתרון האינסטינקטיבי? למצוא משהו אחר לעשות. לסדר את הארון, לשטוף את הרכב, לבדוק את הפייסבוק. כל דבר — רק לא את מה שצריך.

ההצלחה הקטנה הזו מרגישה טוב לרגע. אבל המשימה האמיתית עדיין מחכה. והלחץ גדל.

מה עוזר?

קודם כל — להבין שדחיינות היא לא מי שאתה, אלא דפוס שניתן לשנות. ואז — להתחיל, גם אם לא מושלם. חמש דקות על המשימה הקשה הן יותר ממה שהיה קודם. לעיתים קרובות, ההתחלה היא כל המאמץ.

בעבודה שלי עם LI-CBT — טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד — אנחנו מזהים יחד את הטריגרים האישיים שלך: מה בדיוק גורם לך לברוח. ובונים כלים פרקטיים לשינוי הדפוס. לא בפגישות אינסופיות, אלא בצורה ממוקדת ויעילה.

מכיר.ה את הדחיינות מקרוב? אפשר לדבר.
054-2789453 | raniocbt@gmail.com